ספורט עושים רק כשרוצים לרדת במשקל ? 🤔


שנים לא התאמנתי וספורט בכלל לא עניין אותי,

חשבתי לעצמי יש לי גנים טובים למה אני צריכה להתאמן, אני לא רוצה לרדת במשקל, אני נראית טוב ולא רוצה לשנות את זה.





ואז התחילו להגיע קולות מבחוץ-

"למה את לא מתאמנת, את נראית עייפה ופחות בריאה"

תתחילי להתאמן ותרגישי הרבה יותר טוב וגם על הדרך תתחטבי.

ושוב חשבתי לעצמי- "איך כל אחד שיש לו מה להגיד אומר את הדעה שלו,

בלי לחשוב אם אני מסוגלת להתמודד איתה"?


ואחרי שנה שהקולות מבחוץ השפיעו והשפיעו

הבנתי שקול פנימי בתוכי מבקש שאתחיל להתאמן ולהתחזק...


חדר כושר לא בא בחשבון, שנים התביישתי להגיע למקום הזה,

גברים מסתכלים עלייך במצב הכי לא נעים שיש, את אדומה,

את נראית פחות טוב וזה המקום שהכי התחילו איתי שם בעבר.

אז התחלתי לעשות פילאטיס, כשהתחלתי להתאמן

בהתחלה הייתי מתעצבנת שאני לא יכולה להיות כמו כולם מסביבי,

נשים מבוגרות שהצליחו להזיז את הגוף בצורה זורמת, גמישה ונהנו מזה.


אני סבלתי, שנאתי את הפילאטיס ועשיתי את זה רק כי הרגשתי שאני צריכה!!

הייתי זורקת את הגוף על הרצפה בכוח, מרימה את הרגליים בכוח,

עושה דברים שהגוף שלי הזהיר אותי שהם כואבים לו אבל לא הקשבתי לו

והמשכתי ועוד קצת...עד שהכאבים הלכו איתי כמה ימים.


ואז... הגיעה לי הארה 🌟

וגם בעזרת המדריכות המדהימות שליוו אותי בדרך,

אני צריכה ללמוד להקשיב לגוף שלי, אני לא יכולה לעשות משהו שלא עושה לו טוב,

אני לא יכולה להיות כמו כולם.

התחלתי להקשיב לגוף שלי, עשיתי את התנועות בצורה שמתאימה לי,

לא הסתכלתי לצדדים לראות מה אחרים עושים,

אולי כן הסתכלתי אבל רק כדי לראות שאני עושה את התנועה בצורה נכונה.

ולאט לאט.. התחלתי להתגמש, למדתי להקשיב לגוף, למדתי לנשום נכון.

היציבות והחזקה של הגוף שלי נהייתה זורמת יותר,

למדתי איך לשבת בצורה שמתאימה לגוף שלי והכי חשוב, למדתי להנות מספורט.





איך אתן רואות את הספורט בחיים שלכן?

אתן מאלו שמתמידות ולא מוותרות על האימונים השבועיים?


שלכם, ליאת ווליק פנים מול פנים.

אחד פלוס אחד.